פירוש מהרז״ו על שיר השירים רבה ז׳:ה׳:ב׳

5 עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, עֵינַיִךְ אֵלּוּ סַנְהֶדְרִין שֶׁהֵם עֵינַיִם לָעֵדָה, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר במדבר טו, כד: וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה, מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבָרִים יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם וְכֻלָּן הוֹלְכִין אַחַר הָעֵינַיִם, כָּךְ הֵן יִשְׂרָאֵל אֵין יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת דָּבָר חוּץ מִסַּנְהֶדְרִין שֶׁלָּהֶן. בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, מִילֵי דְּחוּשְׁבָּן, שְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה מְזַכִּין שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְחַיְּיבִין, עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, זוֹ הַהֲלָכָה שֶׁיּוֹצְאָה מִבֵּית שַׁעַר וּמְרַוַּחַת לָרַבִּים. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אוֹמֵר שִׁכֵּן שמות כג, ב: לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים.